ספר חסידים תר״ט

מהדורה: ספר חסידים, זיטומיר תרי"ז

1 פירוש קדמון פתח ↗

אמרו צדיק כו'. ר"ל בשלמא אם נוטל צדיק שני חלקים בעדן ומקוים בו משנה יירשו יש לו ממנו עידון ונחת רוח אבל מה הנאה יש לצדיק אם נוטל רשע חלקו וחלק של צדיק בגיהנם ומקוים בו ומשנה שברון שברם וכי מה נ"מ לצדיק אם חלקו בגיהנם לא יטול הרשע ולא יהיה לשום אדם ואמר דתועלת של צדיק בכה"ג משום דבענין זה ויחלץ צדיק מצרה לגמרי אם יבא רשע תחתיו בגיהנם ולא ימצא מאומה מחלקו שבגיהנם לפי שהרשע נוטלו ובכ"מ מצינו שהרשע הוא כפרה לצדיק ונכנס תחתיו כמשמעות הרבה פסוקים ד"מ כפר לצדיק רשע ועיין גם מהרש"א פרק אין דורשין:

1 אליה רבה על שלחן ערוך אורח חיים פתח ↗

א אם מצטער וכו'. אבל מלשון הלבוש שכתב חולה משמע דתרתי קאמר חולה או מצטער אף שאינו חולה והיינו דסיים פטורים וכו' מפני שאין דעתן וכו' לשון רבים, דאי מחולה לבד קאמר הוה ליה למימר פטור שאין דעתו לשון יחיד. והשתא ניחא דהשמיט בסימן זה סעיף שלם מדברי שולחן ערוך זה לשונו, מצטער ומי שאין דעתו מיושבת עליו ונכונה פטור, מפני שאסור להסיח דעתו מהם, עד כאן לשונו. אלא נראה לי דסבירא ליה בסעיף זה כמו שכתב ומצטער וכו', ומכל מקום נראה דמודה נמי דחולה שאין לו צער חייב, מדכתב וחולי מעיים אפילו אינו מצטער וכו' משמע דשאר חולי דוקא מצטער בעינן, אלא דסבירא ליה דסתם חולי יש לו צער וסתמא כפירושו. כתב מגן אברהם דמצטער אפילו מפני הצינה פטור, והא דאין דעתו מיושבת היינו כשאי אפשר לו ליישב דעתו. וחולי מעיים אפילו הולך ברחובות ובשווקים פטור ואסור להחמיר על עצמו אם לא בשעת קריאת שמע ותפילה, עד כאן. אבל בתשובת מנחם עזריה סימן ס' משמע דאף שלא בשעת קריאת שמע ותפילה רשאי להניח כשיש לו שעת הכושר ובשעת דחקו חולצן ואם נאנס ולא חלץ של יד לא עביד איסורא. וכתבו האחרונים דהוא הדין מי שאינו יכול להישמר שלא יפיח, אלא בכדי שיחלוץ תפילה של ראש יניח גם כן של יד. כתב בספר חסידים סימן תר"ט אדם שלובש מכנסיים וערום מן המכנסיים ולמעלה לא יניח תפילין, מפני שלבו ערום ולא יברך, ולא יתכן שיהא ערום ומניח תפילין. אדם שהוא שומע ואינו מדבר יניח תפילין, וכן המדבר ואינו שומע, עד כאן לשונו. ולכאורה מה שכתב ולא יתכן וכו' הוא מיותר. ונראה דרצה לומר אף בענין שאין צריך לברך לא יתכן שיהא ערום ומניח תפילין. כתב כנסת הגדולה דחרש שאינו שומע ואינו מדבר פטור מן התפילין, שהוא פטור מכל המצוות, ומיהו אם רוצה להניחן אין מוחין בידו. כתב בית יוסף כתב הרא"ש דאיתא בספר עיתים דסומא פטור מתפילין דכתיב וראיתם אותו, והוא חולק עליו וכתב דליתא דוראיתם אותו בציצית הוא דכתיב, עד כאן. ולכן השמיטו השולחן ערוך אבל ראיתי שרבינו ירוחם פסק כספר עיתים וכן פסק בספר ברוך שאמר בשם הרא"ש. ועל קושיות הרא"ש אפשר לומר דספר עיתים למדו מפסוק וראו כל עמי הארץ דכתיב בתפילין כמו שכתב מעדני מלך דף צ"ו, וצריך עיון:

1 אמרו צדיק נוטל חלקו וחלק חבירו רשע בעדן ונוטל רשע חלקו וחלק חבירו צדיק בגיהנם ויחלץ צדיק מצרה ויבא רשע תחתיו:

ספר חסידים תר״ח » « ספר חסידים תר״י